ימי אבל: איך מדברים עם הילדים על מוות?

ילדים שמתמודדים פעם הראשונה עם מוות נוטים להתנהג בצורה שונה מאשר מבוגרים. יש ילדים שעלולים לשתוק ולסרב לדבר על הנושא ואילו אחרים נוטים לשאול שאלות ואף להפגין התנהגות שונה מבדרך כלל. חשוב להבין כי כל ילד מקבל את זה אחרת ולכן היכולת שלכם כמבוגרים לדאוג לצרכים האישיים שלהם היא חיונית לטובת התמודדות – החל משלב סידורי הלוויה ועד לשלב של סיום ימי האבל.

הדיבור עם ילדים אודות מוות הוא קשה ומורכב מאוד, מאחר ומדובר בנושא רגיש ונפיץ. אולם, באמצעות הנחייה נכונה מצד פסיכולוג ילדים ניתן לבנות תוכנית פעולה לטווח הרחוק, החל מהיום שבו מתחילים את סידורי הלוויה. שלב בלתי נפרד מסידורי ההלוויה והקבורה הוא הזמנה של מצבה. אם מדובר בקרוב משפחה ממדרגה ראשונה עדיף שלא לערב את הילדים בתהליך מאחר והם אינם מבינים לעומק את המשמעות. בנוסף, אם מדובר בילדים מתחת לגיל 6 חשבו היטב האם לקחת אותם ללוויה ובמידה וכן – מהי מידת החשיפה לתהליך ההלוויה שהוא אירוע טראומתי גם בעבור מבוגרים.

שימוש במונחים בשפה של ילדים

שימו לב כי ילדים עד גיל 6 נוטים לראות את העולם באופן מילולי, ועל כן הסבירו להם בשפה פשוטה מה בדיוק עתיד לקרות בהלוויה וכיצד ייראו ימי השבעה והאבלות, ברמה פשטנית ככל האפשר. המילים שלכם הן משמעותיות מאוד מבחינת היכולת להבין מה בדיוק קרה, ועל כן הימנעו משימוש במונחים כמו האדם "הלך" או "עלה לשמיים" מאחר והילד עלול לפתח חרדה משמעותית מפני מונחים כאלו שיתבטאו גם בבעיות התנהגות, מאחר ועולם הדימוי של ילדים מילולי הרבה יותר מאשר אצל מבוגרים. על כן, הסבירו בצורה פשוטה ככל האפשר מה אירע. כך לדוגמה, אם הסבא אליו הילד היה קרוב נפטר הסבירו כי הגוף שלו הפסיק לתפקד ולעוד, ועל כן הוא לא יחזור. שימוש במונחים כאלו עלולים להיות קשים במיוחד למבוגרים שזו הפעם הראשונה שלהם ועל כן התייעצות  עם הצוותים החינוכיים של הילד/ה לטובת תיווך הנושא וכן התייעצות עם פסיכולוג ילדים מהווה דרך ליצירה של נתיב שיחה פתוח שבמסגרתו תוכלו להסביר לילד/ה את מה שאירע באופן שהוא יכול להבין.

מתן מקום לתחושות

הלוויה ותקופת האבלות הן תקופות קשות מאוד להתמודדות, ולכן אם אתם מרגישים כי אתם לא מסוגלים להכיל את הכאב ולדאוג לילדכם רצוי לבקש מקרוב משפחה לדאוג לו בזמן הלוויה וגם השבעה. מאחר וילדים לא מבינים לעומק את מנהגי האבלות, הם לא פעם נוקטים בפעילות שגרתית כמו משחקים או שיחות לטובת הסחת דעת. מתן מקום לתחושות שלהם כמו גם לשאלות היא חשובה מאוד לטובת יצירת נתיב שיחה פתוח אשר נותן לילד את המקום לדבר על התחושות שלו, בייחוד אם הוא מגלה סימנים של שינוי התנהגותי. שינוי התנהגותי כמו חרדה, התבודדות או חוסר רצון לפגוש חברים הם סימנים למצוקה רגשית שבה צריך לטפל באמצעות אנשי מקצוע המתמחים בטיפול רגשי בילדים. כהורים, אתם רוצים להגן על הילדים שלכם מפני האובדן אולם לא פעם הרצון הטוב עשוי להוביל להסתגרות מצד הילד ולעיתים גם תחושה של שיפוטיות. על כן, מתן מקום לתחושות באמצעות שיחות וכן טיפול מהווה דרך ליצירה של תהליך של אובדן והכלה של האבל בעקבות המוות.

לסיכום, כמבוגרים וכהורים האחריות שלכם היא לספק מעטפת של תמיכה והכלה כלפי הילד בכל הקשור להתמודדות עם אובדן, בייחוד כאשר מדובר בנושא מורכב כמו המוות. חשוב להבין כי אין דרך אחת להתמודד ולדבר עם הילדים, מאחר וכל ילד הוא שונה במרכיב האישיותי שלו. קבלת מידע דרך אנשי מקצוע מהווה דרך שבה תוכלו לקבל את הכלים להתמודדות – החל משלב סידורי ההלוויה ועד למנהגי האבלות.